הסיפור שלי

זהו סיפורו של ילד חמוד בן 12, שבבוקר בהיר אחד (או שמא מדויק יותר - בבוקר מאוד לא בהיר) מתעורר ל"הפתעה" עצובה שתשנה את חייו. אברומי הקטן, הרואה את אמו בוכייה, ניגש אליה ושואל אותה לפשר בכייה. האם, בתגובה, עונה לו שבלילה שעבר אביו עזב בפתאומיות את הבית. אברומי עדיין לא מספיק לעכל את הבשורה הקשה וכבר הוא צריך להתמודד עם שאלותיהם של החברים, מבטים מאשימים מהסביבה ותחושת אשמה שלא עוזבת אותו - אולי כל הגירושין הללו קרו בכלל בגללו... סיפור הגירושין במשפחה ישפיע על חיי החברה שלו, על ההתקדמות בלימודים ולמעשה על כל אספקט בחייו.
הילד הזה הוא אני.

הסיפור של יאספני הוא הסיפור של מאות ילדים הוריהם החליטו להתגרש ועולמם חרב עליהם. ברגע אחד הם חווים אובדן קשה מאוד מצד אחד, ומהעבר השני אפס אמפתיה והבנה. דמות האב בביתם נוטשת, וההשלכות הינן הרבה מעבר ל"מישהו שיעשה קידוש" או "מישהו שיגיע לאסיפת הורים". זהו חסר מתמשך שפוגע בנפשו הרכה של הילד ומקשה עליו לגדול ולהתפתח כראוי. עם זאת, בשונה מיתומים "רגילים" שלפחות זוכים לרחמים ומעטפת מחבקת, את הילד להורים גרושים אף אחד לא מחבק ואדרבה - יש המשדרים לו במודע או שלא במודע שהוא לא בסדר, וכך גורמים לו להאשים את עצמו במצב. אלה, בתוספת תפיסות שונות לגבי בתים שעברו פרידה, ממוטטים את עולמו לחלוטין.
החוויה הקשה שלי והטלטלות שעובר כל ילד כזה הובילו אותי להקים את יאספני. ארגון ששם לו למטרה להשיב לילדים אלה את מה שאבד להם: דמות אב, תמיכה רגשית ונפשית בשגרה ובצמתים חשובים לאורך מעגל החיים - שיעניקו להם מחדש את הילדות וכן, גם את האמון באדם.

החזון שלנו

ליצור עוגן

ליצור לילדים במשפחות שחוו גירושין עוגן של ביטחון וודאות במציאות המטלטלת של חייהם, ולמזער את הפגיעות שנגרמות להם ממאבקיהם של ההורים.

להעניק דמות אב

להעניק להם את דמות האב ודמות האם, שיוכלו למלא את החלל העצום שנוצר: באוזן קשבת, בתמיכה רגשית ובעזרה לימודית.

לרפא את הנפש

לעשות ככל יכלתנו בכדי לרפא את נפשם העדינה והרכה שנפצעה בעקבות הטראומה, באופן שיאפשר להם להפוך בעתיד למבוגרים בריאים ומאושרים הממצים את כישוריהם.

למעלה